#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מיוחד במצות קידוש לבנה?	"הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) ביאר שכלל ישראל נמשלו ללבנה דכי היכי דאין לה אור לעצמותה כך ישראל אין להם אור אלא מהקב&quot;ה, ועוד אפי&#x27; בזמן החושך יש לעולם אור בצד שני, ולפיכך קבלו ישראל מצוה זו בשמחה"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט ב&quot;פועל אמת שפעולתו אמת&quot;?	"גרסת שלנו &quot;פועל אמת&quot; וקאי על הקב&quot;ה שבדין מיעט הלבנה, ועל כן אומרים אח&quot;כ וללבנה אמר שתתחדש דלעתיד לבא יתחדש (תוס&#x27; סנהדרין מ&quot;ב ע&quot;א) [ומביה&quot;ל (סע&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה ומברך) משמע דקאי על פעולות הקב&quot;ה בכלל דהם קיימים לעולם, וכן הוא בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;)], אבל רש&quot;י גרס &quot;פועלי אמת&quot; וקאי על צבא השמים שאינם משנים את סדרם (טור) [והקשה הרבינו יונה א&quot;כ למה חוזרים ואומרים &quot;שפעולתו אמת&quot; (ב&quot;י)]"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לשון שחקים?	"מבואר בחגיגה (י&quot;ב ע&quot;ב) דיש ז&#x27; רקיעים, אמנם רב יהודה הוא בעל מימרא דברכת לבנה (סנהדרין מ&quot;ב ע&quot;א) והוא ס&quot;ל בחגיגה דיש ב&#x27; רקיעים והם שמים ושמי שמים, ונראה להערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) דהוא מודה דבאמת יש ז&#x27; רקיעים אלא דס&quot;ל דהם נכללים בשנים רקיע ושחקים דהם השני שמות שמצינו בכל תנ&quot;ך והם שמים ושמי שמים, וע&quot;ע בא&quot;א מבוטשאטש"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לשון וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן?	"ביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דעכשיו הלבנה בצער דמקבלת אור מהחמה אבל לעתיד לבא יהיו שני המאורות הגדולים, כן הוא בכלל ישראל דעד שלמה יש ט&quot;ו מעלות בתוספת ואח&quot;כ נחסר אבל לעתיד לבא יהיו ברום המעלות, ולפי&quot;ז ראוי להפסיק בין שתתחדש ועטרת."	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק בירך בא&quot;י אמ&quot;ה מחדש חדשים?	"מגמ&#x27; (סנהדרין מ&quot;ב ע&quot;א) משמע דיוצא בזה, וזה היה מנהג נשים ועמי הארץ {דהמג&quot;א כתב דנשים לאו דוקא ור&quot;ל עמי הארץ (מחה&quot;ש)}, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אשר) מסיים וצ&quot;ע"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"כתב המג&quot;א (ריש סימן) דהוא מצות עשה שהזמ&quot;ג ונשים פטורות, והביא משל&quot;ה דבמצוה זו אינן נוהגות לקיים מפני שהם גרמו פגם הלבנה [ואע&quot;פ דמשמע בגמ&#x27; דנשים נהגו לומר קידוש לבנה י&quot;ל דלאו דוקא נשים אלא לישנא בעלמא נקט, ור&quot;ל עמי הארץ (מחה&quot;ש)] (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), וצ&quot;ע דמבואר בפסוק דמיד נתמעטה הלבנה דנקראת המאור הקטן וגם נברא הכוכבים לפייסה, וביאר המנח&quot;י (ח&quot;ח סי&#x27; ט&quot;ו) ע&quot;פ הלב אריה (חולין ס&#x27; ע&quot;ב) דהקב&quot;ה היה יכול להגדיל החמה ולא להקטין הלבנה, והא דלא עשה זאת היינו מפני שראה קלקול הדורות ואינם ראוים להשתמש באור החמה הגדול ומש&quot;ה הוצטרך להקטין הלבנה, ע&quot;ש. ועוד כתב השלמת חיים (סי&#x27; רנ&quot;ט דפו&quot;י) דאינה בצניעות לנשים לילך בחוץ וכמ&quot;ש לענין חנוכה "	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	המג&quot;א (ריש סימן) הביא ממהרש&quot;ל דסומא חייב לברך כי ברכה נתקנה על חידוש העולם, וגם הוא נהנה ע&quot;י שאחרים רואים דומיא דברכת יוצר המאורות, אכן רע&quot;א הביא ממהריק&quot;ש דמלשון &quot;הרואה&quot; משמע דסומא אינו מברך, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ונהנין) הביא שהרדב&quot;ז נמי משמע כהמהריק&quot;ש דסומא אינו מברך אבל יש כמה אחרונים דס&quot;ל כהמג&quot;א, ולמעשה מסיים הביה&quot;ל דיותר טוב לסומא לבקש לאחר שיוציאנו בברכה	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שהגיע לחינוך?	"כתב היעב&quot;ץ דיש לחנכו בקידוש לבנה, אמנם מעורר המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דלכאורה זה תלוי במח&#x27; לעיל (סי&#x27; ע&#x27; סע&#x27; ב&#x27;) דרש&quot;י ס&quot;ל דליכא מצות חינוך בק&quot;ש של ערבית דאין הקטנים מצויין אצל אביהם בזמן ק&quot;ש, אבל ר&quot;ת ס&quot;ל דיש בהם מצות חינוך, והמחבר שם כתב דראוי לנהוג כר&quot;ת אע&quot;פ שמסתבר כרש&quot;י, והמ&quot;ב מצדד דאפשר דזהו נמי כוונת היעב&quot;ץ דלכתחילה יש לחוש לשיטת ר&quot;ת, אמנם יש ליישב דעת היעב&quot;ץ דדוקא ק&quot;ש דהוא תמיד בכל יום א&quot;א לחנך את בנו בזה אבל בקידוש לבנה דהוא רק פעם בחודש חייב לחנכו, וכן מצינו במצה ליל פסח דיש חיוב לחנך את בנו, ויש לדון בהבדלה דהוא פעם בשבוע (ר&quot;י באק, ועי&#x27; תשובת והנהגות ח&quot;ג סי&#x27; קי&quot;ב וספר לבנה בחידושה עיונים הע&#x27; 955)"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן שיגדיל באמצע החודש?	"א&quot;צ להמתין לברך עד שיגדיל אלא יכול לברך אפי&#x27; בתחילת החודש דהרי הוא מחויב משום מצות חינוך (רשז&quot;א, אשי ישראל פ&quot;מ הע&#x27; י&#x27;)"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקדש הלבנה בלילה?	"כתב האגור דצריך לקדש הלבנה בלילה דשרגא בטיהרא למאי אהני (ב&quot;י), וזהו העת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה (רמ&quot;א), והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) שתהא זריחתה ניכרת ע&quot;ג קרקע (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), והיינו שיש ממנה צל (ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;), ובשעת הדחק יכול לשער ע&quot;פ הלבנה של ג&#x27; ימים (א&quot;א מבוטשאטש), אבל לא יברך בין השמשות שהלבנה אינה נראית אלא קצת (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אבל בשעת הדחק כתב הציץ אליעזר (חי&quot;ז סי&#x27; י&quot;ז) דיש להקל לברך סמוך לחשיכה כשיש זריחה קצת דהביא ספר גור אריה יהודה (סי&#x27; קמ&quot;ד) דרצה להביא ראיה מרש&quot;י על הפסוק החודש הזה לכם דה&#x27; הראה למשה רבינו הלבנה סמוך לשקיעת החמה, וגם המהרש&quot;ם בדעת תורה מקיל"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר עלות השחר?	"התעוררות תשובה (ח&quot;א סי&#x27; קצ&quot;ט) מקיל דעדיין נהנה מאורו, וכ&quot;כ החוט שני דמותר כל זמן שנהנה מאורו, ומיהו לאחר משיכיר לא יברך (לבנה בחידושה פ&quot;ג הע&#x27; ע&quot;ח)"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלבנה נתכסה בעבים?	"אם הוא דק וקלוש שנראית הלבנה ממנו ונהנה בה מברך {ושמעתי גדר הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דאם יכול לראות ה-outline של הלבנה סימן שהוא דק וקלוש ויכול לברך עליו}, ואם הוא עב אינו מברך (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וה&quot;ה במסך שמבדיל בינו ללבנה [והמנחת פתים הביא מח&#x27; אם אפשר לברך אם הרקיע צח מחמת הלבנה אבל אינו רואה הלבנה]"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתכסה הלבנה באמצע ברכה 1) לכתחילה 2) בדיעבד 3) בלילה אחרונה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מדייק מרדב&quot;ז (ח&quot;א סי&#x27; שמ&quot;א) דלכתחילה לא יברך אם יודע שיתכסה קודם שגומר הברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), אכן הגר&quot;ח צאנזר השיג עליו וס&quot;ל דיכול לברך תכ&quot;ד לראייתו דומיא דרעם וברק שיכול להתחיל מיד תכ&quot;ד, ודחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ונהנין) דהתם הוא ברכת השבח על מנהגו של עולם אבל ברכת קידוש לבנה הוא כמו ברכת הנהנין ואינו יכול לברך לאחר שנגמר ההנאה. ומשמע ממג&quot;א וממ&quot;ב דדוקא כשיודע בודאי שיתכסה באמצע הברכה אבל אם מסופק יכול להתחיל לברך (ספר לבנה בחידושה פ&quot;ו סע&#x27; י&quot;ב) {ונראה דאם יודע שיתכסה באמצע הברכה אבל אח&quot;כ יתגלה מותר לברך דהרי ממ&quot;נ מצד הברכת השבח רואהו מתחילת הברכה ומצד הברכת הנהנין רואהו בסוף הברכה ומה אכפת לן שהוא מכוסה באמצע} 2) כתב המג&quot;א (שם) בשם הרדב&quot;ז (שם) דבדיעבד אם נתכסה באמצע הברכה יכול לגמור הברכה (מ&quot;ב שם) {וצ&quot;ב דממ&quot;נ אם הוא ברכת הנהנין יצטרך לראותה אח&quot;כ ואם הוא ברכת השבח יהא סגי בתכ&quot;ד לראייתה, וצ&quot;ל דהוא כמו הרכבה בין שניהם, ועדיין צ&quot;ב} 3) רב פעלים (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ח&#x27;) מסתפק בזה, ורשז&quot;א (הליכות שלמה ר&quot;ח פ&quot;א סע&#x27; כ&quot;ט) מקיל לברך אע&quot;פ שיודע שיתכסה באמצע הברכה כיון שהוא לילה אחרונה, וכן משמע מא&quot;א מבוטשאטש דא&quot;צ לדקדק כ&quot;כ שלא יתכסה באמצע הברכה [ובספר לבנה בחידושה (עיונים סי&#x27; ל&quot;ב) מדייק מסתימת הפוסקים דאסור להתחיל אפי&#x27; בלילה אחרונה]"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצתה מכוסה?	"הא&quot;א מבוטשאטש ורשז&quot;א (הליכות שלמה ר&quot;ח פ&quot;א הע&#x27; מ&quot;ד) מקילין {ולכאורה תלוי אם יש בה כשיעור ג&#x27; ימים}"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לראות הלבנה דרך זכוכית?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) הביא תשובת דבר שמואל דהביא ראיה מגמ&#x27; ר&quot;ה (כ&quot;ד ע&quot;א) דעדים אינם יכולים להעיד אם ראו הלבנה בעששית [וביאר הריטב&quot;א שם דהוי כמו חלון], אמנם השע&quot;ת (ס&quot;ק א.) כתב דמבואר מדבריו שהוא רק חשש בעלמא ואם אחרים ראו הלבנה עצמה אף הוא יכול לברך דלא גרע מסומא, ועוד הביא תשובת שבות יעקב (ח&quot;א סי&#x27; קכ&quot;ו) דאוקמיה הדבר שמואל כגון שרואה דרך עששית לרקיע ולא היה ראיה ממש, ועוד יש לחלק דעדות על הלבנה חמירא מקידוש לבנה, ולפיכך פשוט דמותר לברך בראיה ע&quot;י משקפים אבל גבי ראיה דרך חלון לכתחילה יש לפותחו (וכ&quot;כ שעה&quot;צ לקמן ס&quot;ק כ&quot;ה), אמנם אם רואה הלבנה ע&quot;י telescope יש להסתפק (הליכות שלמה ר&quot;ח פ&quot;א הע&#x27; מ&quot;ו), ועי&#x27; בספר לבנה בחידושה (מילואים 34) דהביא אחרונים שדנים בזה {וכפשוטו אינו ראייה וכמ&quot;ש לגבי תולעים ולגבי מראה דם, ועוד הרי אינו נהנה מאורה}"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא בחוץ ובירך על הלבנה עם אחרים אבל לא הסתכל בהלבנה תחילה?	"כתב השבט הלוי (ח&quot;ה סי&#x27; קכ&quot;ה אות ד&#x27;) דיצא בדיעבד משום שנהנה ע&quot;י שמאירה על הארץ, וכן פסק רשז&quot;א (הליכות שלמה ר&quot;ח פ&quot;א סע&#x27; ל&#x27;)"	סימן תכו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכין קידוש לבנה במוצאי שבת?	"איתא במס&#x27; סופרים (פ&quot;כ ה&quot;א) דמברכין הלבנה במוצאי שבת מפני שהוא מבושם ובגדיו נאים [וה&quot;ה במוצאי יו&quot;ט כגון שבועות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], והכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;א) הביא בשם רח&quot;ו מפני שנחרב הבית במוצאי שבת ואז הלכה השכינה בגלות (עי&#x27; ר&quot;ה ל&quot;א ע&quot;א) לכן אנו מבשרין חידוש ישראל והשכינה ביום ההוא"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט במבושם?	"הלבוש (סע&#x27; ד&#x27;) כתב מבושם משמחת שבת, ומשמע דהוא בשמחת הלב (ספר לבנה בחידושה עיונים סי&#x27; מ&quot;ה, וכן מדויק בגר&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) [וע&quot;ע ברבינו יונה דלא גרס במס&#x27; סופרים &quot;מוצאי שבת&quot; ולפיכך טרח לבאר מבושם, והביא די&quot;א דהוא במוצאי שבת מפני שמברכין על הבשמים ודחה פירוש זה, ועוד הביא שהוא לשון חופה ור&quot;ל שהיא גדולה קצת ומאירה סביבותיה, ואח&quot;כ נראה לו לפרש שהוא לשון מתיקה והיינו אור שהאדם נהנה בו כגון שהוא אחר ב&#x27; וג&#x27; ימים (ב&quot;י)]"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ללבוש בגדים נאים כשהוא מקדש הלבנה בחול?	"הרמ&quot;א הביא כן מתרוה&quot;ד, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דאין נוהגין לדקדק בזה {ויש לפרש ע&quot;פ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) דביאר דא&quot;צ בגדי שבת ויו&quot;ט אלא סגי בבגדים נקיים כדי לקבל השכינה והיינו בגדים שהוא מתפלל בהם [ומה שהביא הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דהיה לובש סרבל צ&quot;ל דזהו כמו בגד חשוב שהיה מתפלל בו בימי החול]} "	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההבטחה 1) של המגיד מישרים 2) של הבאר היטב?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) בשם המגיד מישרים (שיר השירים) כשמקדשין את הלבנה במוצאי שבת תהיה הצלחה [וכוונתו במוצאי שבת בדוקא (כך מבואר מערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;)], וכשתתכסה ולא תוכלו לברך אותו החודש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אמנם ביאר ספר לבנה בחידושה (עיונים סי&#x27; כ&quot;א) דהוי כעבד ששפך לו רבו קיתון על פניו דמראה דאינו רוצה הקידוש במוצאי שבת ויתכן דזהו דוקא בא&quot;י דלא שכיחי עננים כ&quot;כ אבל במקומות דשכיחי עננים הוי כדבר טבעי שיתכסה במוצאי שבת ולא שייך בזה כעבד ששפך לו קיתון על פניו {דומיא דסוכות} 2) הבאה&quot;ט לקמן (סי&#x27; תר&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מעשה באחד שפגע לו ליסטים בלילה וביקש לומר קידוש לבנה תחילה וקדשה בכוונה גדולה ונעשה לו נס כדילג ג&#x27; פעמים ונשאו הרוח וניצול מהם, והביא שמי שיקדש הלבנה מיום שקדשה שוב לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך."	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לזרז לקדש בחול או להמתין עד מוצאי שבת לקדש הלבנה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5afe376dd6f07f360c903384eeaae3067e0a4dfb.jpg"">"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להמתין כדי לברך ברוב עם?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) בשם הפר&quot;ח דפשוט דיוצא אפי&#x27; ביחידי דהרי אינו בכלל המשנה במגילה (כ&quot;ג ע&quot;ב) דדברים דליתנהו בפחות מעשרה, אמנם יש מצוה לקדש ברוב עם ולפיכך כתב הא&quot;א מבוטשאטש דטוב להמתין עד ליל י&#x27; כדי לברך בעשרה, והביה&quot;ל כתב דלפי החיי&quot;א (כלל ס&quot;ח) דס&quot;ל דאפי&#x27; שלשה נחשב כרוב עם א&quot;צ להמתין אלא לג&#x27; כדי לברך, ובפרט בחורף בימי העננים [ובאמת מצינו דאפי&#x27; שנים נקראים רוב עם (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; רי&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27;, ביה&quot;ל סי&#x27; קס&quot;ז סע&#x27; י&quot;א, מ&quot;ב סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק י&quot;ג, אג&quot;מ או&quot;ח סי&#x27; קמ&quot;ד) (מ&quot;ב דרשו), אבל יש לדחות דהתם מיירי כשמוציא את חבירו ולא בשנים שמברכים יחד (לבנה בחידושה פ&quot;ה הע&#x27; רנ&quot;א)], ויש לדון אם צריכים להתחיל ביחד או סגי במה שעומדים שם כדי לקדש הלבנה (לבנה בחידושה פ&quot;ה הע&#x27; רמ&quot;ח) {והנה, השע&quot;ת לעיל (סי&#x27; רכ&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;) לגבי ברכת החמה הביא ממחזיק ברכה דעדיף לברכה מיד בבקר בלא רוב עם וכמ&quot;ש בר&quot;ה (ל&quot;ב ע&quot;ב) דזריזות עדיף מרוב עם, אבל דחה ר&quot;י באק דהתם מיירי כשיש עשרה ממ&quot;נ אלא שיהיה יותר רוב עם אם ממתין ועל זה אמרינן שלא להמתין אבל הכא מיירי כשהוא רוצה לברך ביחידות ובזה אמרינן שימתין, ולפי&quot;ז יש להמתין בין בקידוש לבנה בין בברכת החמה}"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, לברך יחידי במוצאי שבת או ברוב עם בימי החול?	"הא&quot;א מבוטשאטש כתב דעדיף לברך יחידי במוצאי שבת, אמנם מבואר בשעה&quot;צ לקמן (ס&quot;ק כ&#x27;) דעדיף לברך ברוב עם בימי החול אם יודע דלא יהיה לו רוב עם במוצאי שבת {ונראה לפרש דהמעלה דרוב עם שוה להמעלה דמוצאי שבת ולפיכך זריזות מכריע ביניהם}"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשים הלבנה קודם 1) תשעה באב 2) יוה&quot;כ 3) שבועות?	"1) כתב הרמ&quot;א דאין מקדשין קודם תשעה באב מפני שהוא באבלות (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ויש סוברים שאין להמתין דחיישינן למיתה א&quot;נ משום זריזות (מעשה רב אות קנ&quot;ט), ויש שדחו דלזמן מועט לא חיישינן למיתה וגם להידור מצוה משהינן, ומ&quot;מ פסק הערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;, וסי&#x27; תקנ&quot;א סע&#x27; כ&quot;ב) דאין להמתין משום דשכיחי עננים במדינתינו 2) הרמ&quot;א כתב דאין מקדשין קודם יוה&quot;כ מפני שאין בהם שמחה שמאויימים מכח הדין [ושרוין בצער על מחילות עונות (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אכן הלבוש ובית מאיר (וגר&quot;א סי&#x27; תר&quot;ב) ס&quot;ל דעדיף לקדש הלבנה קודם יוה&quot;כ פן זכות אחד יכריע הכף (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא), וכן הכריע הערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) משום דשכיחי עננים 3) מעיקר הדין בודאי מותר, ויש נוהגין כהחכמת שלמה דכתב דימתין עד לאחר שבועות דנעשו המאורות שלנו בכח התורה וגם אז נתחזקו המאורות וכמ&quot;ש בשבת (פ&quot;ח ע&quot;א) והוי כאילו נבראו מחדש"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אבל ראוי לקדש את הלבנה?	"בעצם אין ראוי לאבל לקדש הלבנה מפני שהוא בצער, אמנם חידש המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאם ימי האבלות כלה בליל י&quot;א לא ימתין ויקדש בימי אבלו, אכן הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא תשובת שער אפרים (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ה) שחולק עליו דאפי&#x27; אם יהיה לו רק יום אחד לקדש אחר ימי אבלו לא יקדש באמצע אבלו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), וכן פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה קודם) דאין להקל אלא אם לא יהיה אפי&#x27; יום אחד בסוף דהקשה על המג&quot;א דראינו ביוה&quot;כ ותשעה באב דממתינים עד ליל י&quot;א [ודוחק לומר דהמג&quot;א ס&quot;ל כהשיטות דמקדשין במוצאי תשעה באב], ובאמת ראוי להחמיר טפי באבלות דיחיד והיה צד לומר דאפי&#x27; אם אין לאבל שהות לומר קידוש לבנה לא יאמר קידוש לבנה אבל על זה העלה השער אפרים דאין לדחות קידוש לבנה לגמרי אבל כל זמן שיש שהות האבל אינו אומר קידוש לבנה "	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאבל מקדש הלבנה, 1) האם הוא מקדש בחוץ או בבית 2) האם הוא אומר שלום עליך, וכן אחרים לו?	"1) השער אפרים כתב שיכול לצאת לחוץ לקדש הלבנה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), אכן הא&quot;ר כתב שיקדש בביתו אם אפשר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א) {ומכאן משמע דאבל אינו ראוי לצאת מביתו אפי&#x27; לזמן קצר}, ולהלכה משמע דקיי&quot;ל כהשער אפרים 2) הגשר החיים (ח&quot;א פכ&quot;א אות י&quot;ג ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל לא, אבל רשז&quot;א (הליכות שלמה ר&quot;ח פ&quot;א סע&#x27; ל&quot;א הע&#x27; 127) מצדד להקל דאין זה שלום ממש"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוצאי 1) יוה&quot;כ 2) שאר תעניות?	"1) אנו שורין בשמחה ויכול לקדש הלבנה, אפי&#x27; קודם אכילה, ומדויק בפר&quot;ח דאפי&#x27; בלא נעלים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) 2) הרמ&quot;א ס&quot;ל דאין מקדשין כלל במוצאי תעניות דאין שרויין בשמחה, ואם חל תשעה באב ביום ה&#x27; יש לקדש הלבנה במוצאי שבת שהוא י&quot;ב לחודש, אבל מודה בלאחר תענית אסתר מקדשין דהוא לילה לפני האחרונה אבל יש לחוש שמא יהיה טרוד אחר סעודת פורים (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא הכנסת בגדולה דס&quot;ל דמקדשין במוצאי תענית [כיון שהוא י&#x27; ימים בחודש (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], וכן הביא הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ד&#x27;) מהאריז&quot;ל ושבות יעקב דיקדש במוצאי תענית אבל צריך לטעום תחילה, והוסיף הפר&quot;ח דבמוצאי תשעה באב יזהר שלא לקדש בלא מנעלים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [וכתב הבאה&quot;ט לקמן (סי&#x27; תקנ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה) דבמוצאי תשעה באב נולד בן דוד ומבשרים ללבנה ולישראל דעתידין להתחדש]"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד שמתענה בתחילת החודש?	"בודאי ראוי לו שלא לקדש במוצאי התענית, אמנם אם יש רוב עם שמקדשין הלילה יש לו לקדש עמהם אם לא יהיה רוב עם בלילה אחרת (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;), וה&quot;ה אחר עשרה בטבת ותשעה באב אם יש רוב עם מיד קודם אכילה והוא משער שלא יהיה רוב עם אח&quot;כ יש לקדש עמהם קודם אכילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשין הלבנה בשבת ויו&quot;ט?	"המהר&quot;ש היה מקדש הלבנה ביו&quot;ט אבל המהרי&quot;ל לא רצה לקדש ביו&quot;ט [דהולך לקבל פני השכינה חוץ לתחום (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) א&quot;נ מפני שהוא רגיל לבא לידי ריקודים, ונהי שהוא ריקודים של מצוה מ&quot;מ אפשר לעשותם ביום אחר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) א&quot;נ בשבת שמא יוציא את הסידור לרה&quot;ר (שדי חמד אס&quot;ד ראש השנה סי&#x27; ב&#x27; אות ב&#x27;, מנח&quot;י ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;כ אות ב&#x27;) א&quot;נ עדיף כבוד שבת מלכתא ויו&quot;ט מהקבלת פני לבנה ואין מערבין שמחה בשמחה (חק יעקב סי&#x27; תצ&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;)], והרמ&quot;א פסק כהמהרי&quot;ל דאין לקדש בשבת ויו&quot;ט אבל כתב הב&quot;ח דאם הוא יום אחרון יש לקדשה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) אבל רק יאמר הברכה ולא התפילות והפסוקים (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&#x27;) [וספר לבנה בחדושה (פ&quot;ג סע&#x27; ל&quot;ט) כתב דמסתימת שאר הפוסקים משמע דיכול לומר כל סדר קידוש לבנה, וכן מבואר בשבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;א ד&quot;ה וביחוד)], ואם יש עוד יום לקדש הרב דוד אופנהיים זצ&quot;ל היה מקיל אבל השבות יעקב (ח&quot;ג סי&#x27; ל&quot;א) לא התיר (שע&quot;ת ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) נמי מקיל כהרב דוד אופנהיים במדינתינו שמוחזקת בעננים"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להסתכל בלבנה?	"השיורי כנסת הגדולה משמע דתולה עיניו בלבנה כל סדר קידוש לבנה, וכן נהוג עלמא, וכן הוא סתימת לשון הטור ושו&quot;ע (א&quot;ר, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד), אבל ספר חרדים ס&quot;ל דלא יסתכל בה אלא עד גמר הברכה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא משל&quot;ה דמחמיר יותר דאין להסתכל בלבנה אלא פעם אחת כשירצה לברך ואח&quot;כ אסור להסתכל בה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), וכן נוהגין ע&quot;פ קבלה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;)"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט במיישר רגליו?	"מפשטות לשון מס&#x27; סופרים משמע דמיישר רגליו כנגד הלבנה, וכן הוא פשטות הפוסקים דס&quot;ל דמותר להסתכל בלבנה כל סדר קידוש לבנה דמשמע דהוא עומד כנגדה, וזהו הדרך לקבל פני השכינה,וכן משמע ממג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דהביא משל&quot;ה שלא ירקד בכריעה דנראה ככורע ללבנה, וכן מבואר בשבלי הלקט ובספר המנהג שהביאו המס&#x27; סופרים &quot;ותולה עיניו ומיישר רגליו כנגדה&quot;, וכן קצת משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה ומברך) דהביא דאומרים עלינו אחר קידוש לבנה מפני שהיו יוצאים ושמחים כנגדה יש חשש רעיון שאנו נותנים כבוד ללבנה, וא&quot;כ ראוי לעמוד ברגליו צמודות כנגד הלבנה, וי&quot;א דיכוין לצד מזרח [עי&#x27; ספר לבנה בחידושה (עיונים סי&#x27; ע&#x27; - ע&quot;א) דמאריך בזה]"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד בשעת קידוש לבנה?	"איתא בגמ&#x27; (סנהדרין מ&quot;ב ע&quot;א) דכיון שהוא קבלת פני אבינו בשמים צריך לברך מעומד [ופי&#x27; רבינו יונה שהקב&quot;ה נראה ע&quot;י גבורותיו ונפלאותיו (ב&quot;י), והיינו ע&quot;י שצבא השמים שומרים את תפקידם אנו רואים גדולתו של הקב&quot;ה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומברך)] {ומכאן משמע דשאר ברכות השבח א&quot;צ לעמוד}"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפשט במרימר ורב אשי מכתפי להו ומברכי?	"1) הטור פי&#x27; דהוא דרך חשיבות וכבוד להקביל פני השכינה [וביאר הב&quot;ח דלא ברכו כל אחד בפנ&quot;ע אלא נתחברו יחד כתפיהן להדדי]&lt;br&gt;2) היד רמ&quot;ה פי&#x27; דמחמת זקנותן היה א&quot;א להם לעמוד והיו נסמכין על כתף של עבדיהם כדי לקדש בעמידה [והא דכתב רע&quot;א בשם התורת חיים דאין לקדש בסמיכה היינו כשאפשר בעמידה] (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומברך)"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים אומר סימן טוב?	"אומר סימן טוב וכו&#x27; ג&#x27; פעמים"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד אומרים ברוך יוצרך וכו&#x27;?"	"1) איתא במס&#x27; סופרים לומר ברוך בוראך ברוך יוצרך ברוך מקדשך&lt;br&gt;2) הטור הביא די&quot;א ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך וסימן יעק&quot;ב [וביאר הב&quot;ח שיעקב נקרא שמש, וצורת הלבנה מתוקנת בצורת יעקב] (וכן נהג האור החיים הקדוש, שע&quot;ת ס&quot;ק ו.)&lt;br&gt;3) האגרות רמ&quot;ז רמ&quot;ע מפאנו ס&quot;ל דיאמר ברוך עושיך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך שהיא כסדר אבי&quot;ע ממטה למעלה (שע&quot;ת ס&quot;ק ו.)&lt;br&gt;ובכל אופן נוהגין לאומרה ג&#x27; פעמים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד רוקדים בשעת אמירת כשם שאני?	"יאמר כשם שאני וכו&#x27; ג&#x27; פעמים, ובכל פעם רוקד פעם אחת, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) בשם השל&quot;ה שלא יכרע דמחזי ככורע ללבנה אלא יזקוף באצבעות רגליו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים תפול עליהם?	"ממס&#x27; סופרים משמע שיאמר ישר והפוך ג&#x27; פעמים, אכן מבואר בכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ב) דיאמר ישר ג&quot;פ ואח&quot;כ הפוך ג&#x27; פעמים {וכן נדפס ברוב סידורים}, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא שיש אומרים כל הפסוק עד קנית (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), אבל הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ג) כתב דיש לנהוג כהטור דרק יאמר עד כאבן {ונראה דהענין לומר תפול עליהם הפוך מרומז בפרקי דר&quot;א (סוף פמ&quot;ב) דאיתא שם אמר משה לפני הקב&quot;ה רבון כל העולמים תן פחדך ואימתך עליהם שיהא לבן כאבן, ותמה הרד&quot;ל בביאורו למה הקדים פחד לאימה, ונראה ליישב דמרומז הענין להפך הפסוק}"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסגולה לכאב שינים?	"הסידור יעב&quot;ץ כתב אחר שאומר כשם שאני וכו&#x27; לנגוע בי לרעה יאמר &quot;וכך לא יהא לי כאב שינים&quot; והוא סגולה לכאב שינים"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים לחבירו שלום עליך?	"ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) כיון שאמר תפול עליהם וגו&#x27; אומר לחבירו שלום עליך (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ולפי&quot;ז משמע דאם אין שם אנשים בשעת אמירת תפול עליהם א&quot;צ להדר אחר אנשים לומר להם שלום עליך}, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) וכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ו) הביאו מאריז&quot;ל שיאמר שלום עליכם שלא יהא קטרוג דהקטרוג ראשון היה שא&quot;א לשני מלכים בכתר אחד ולזה אומרים שלום עליכם שלא יהיה עוד קטרוג אלא שלום"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים אומר שלוך עליך?	"איתא במס&#x27; סופרים שיאמרה ג&#x27; פעמים {ומשמע שאומר לחבירו אחד שלום עליך ג&#x27; פעמים, ונוהגין לומר לג&#x27; אנשים שלום עליך (וכ&quot;כ מטה משה סי&#x27; תק&quot;מ), אבל לכאורה אם אין שם אלא חבר אחד נכון לומר לו שלום עליך ג&#x27; פעמים (וכ&quot;כ מטה משה שם)}"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חבירו משיב לו שלום?	כתב הרמ&quot;א דאם משיב לו הוי כאילו שאל וא&quot;צ לשאול שלום מחבר אחר {ואין נוהגין כן}	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לאבל שלום עליכם?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פס&quot;ה הע&#x27; קס&quot;ג) מסתפק בדבר דאפשר דאמירה זו אינו בגדר שאילת שלום, ולמעשה הגשר החיים (פכ&quot;א סי&#x27; י&quot;ג ס&quot;ק ח&#x27;) וספר זה השלחן (ח&quot;א סי&#x27; תכ&quot;ו) מחמירים, אבל הדברי סופרים (סי&#x27; שפ&quot;ה סע&#x27; א&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה שואל) והריש&quot;א מקילים (ספר לבנה בחידושה עיונים סי&#x27; ע&quot;ז)"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אומרים דוד מלך ישראל וכו&#x27;?"	"הרמ&quot;א הביא מרבינו בחיי (וישב ל&quot;ח, ל&#x27;) משום שמלכות בית דוד נמשלה ללבנה ועתיד להתחדש כמותה [וכן ראינו בגמ&#x27; ר&quot;ה (כ&quot;ה ע&quot;א) (פר&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה ונוהגין), ועי&#x27; בריטב&quot;א שם] "	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים האמורים בקידוש לבנה?	"1) קול דודי וגו&#x27; (מג&quot;א בשם ר&quot;י החסיד)&lt;br&gt;2) שיר למעלות אשא עיני וגו&#x27; והללו קל בקדשו (מג&quot;א בשם של&quot;ה)&lt;br&gt;3) תנא דבי ר&#x27; ישמעאל ויהי רצון (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;, כה&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ד)&lt;br&gt;4) עלינו לשבח וכו&#x27; עד אין עוד להראות שאנו יוצאים לראות גבורות הקב&quot;ה שהוא מאיר ברצונו לכל באי עולם ולא ליתן כבוד ללבנה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומברך), ואשי ישראל הביא מהגרח&quot;ק (תשובה של&quot;ט) דמשמע דאין אומרים &quot;על כן וכו&#x27;&quot; אבל למעשה הגרח&quot;ק נוהג לאומרה&lt;br&gt;5) ינער שולי בגדיו (מג&quot;א בשם פרי עץ חיים) [והכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ח) הביא לנער כנפות טלית קטן כי הוא בגד מלכות, ויש מסתכלים בציצית לרמז דלעתיד לבא נוהגת אף בלילה דיהיה אור הלבנה כאור החמה (הר צבי או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ב)]&lt;br&gt;6) עושים ריקודים אח&quot;כ דוגמת שמחת נישואין (רמ&quot;א), וכמ&quot;ש הדרכ&quot;מ לעיל (סי&#x27; תי&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דכל חודש הוי כאשה החוזרת לבעלה [ועי&#x27; בספר לבנה בחידושה (מילואים אות 65) דרצה ליישב מנהג העולם שאין מרקדין דכוונת הרמ&quot;א ריקודים היינו מה שאנו מרקדין בשעת אמירת כשם שאני וכו&#x27;, ע&quot;ש, וזהו דלא כהבנת שעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב)]&lt;br&gt;7) ילך לביתו בלב טוב (מס&#x27; סופרים, טור) [ויש מנהג טוב לראות כסף, ויפריש ג&#x27; פרוטות לצדקה (כה&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ט)]"	סימן תכו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אימתי מותר לקדש הלבנה?	"המחבר פסק דמותר עד ט&quot;ו ימים משעת המולד [וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) ע&quot;פ הטור דהוא מעת לעת משעת המולד, למשל אם המולד היתה ביום א&#x27; בחצות הלילה יכול לקדש עד יום ב&#x27; בחצות הלילה], אבל הרמ&quot;א מחמיר דאין לקדש עד חצי כ&quot;ט י&quot;ב תשצ&quot;ג שהוא י&quot;ד י&quot;ח שצ&quot;ו וחצי {נמצאת דלפי המחבר יש לו עוד ו&#x27; שעות בערך}, ויש עוד שיטת כנסת הגדולה בשם מקצת מפרשים [והוא שיטת יד רמ&quot;ה] דמקיל עד ט&quot;ז ימים משעת המולד, ולמעשה לכתחילה יש לקדש הלבנה עד חצי כ&quot;ט י&quot;ב תשצ&quot;ג אבל בדיעבד אפשר שיש לסמוך על המור וקציעה והגאון מהר&quot;ץ אורינשטיין דפסקו כהמחבר דיכול לברך עד ט&quot;ו ימים שלמים משעת המולד {ונראה דבחו&quot;ל בודאי יש להקל בצירוף השיטות דיש עוד ז&#x27; שעות לקדש וכמ&quot;ש בסמוך (ר&quot;י באק)}, אבל אח&quot;כ ביום ט&quot;ז יש לקדש בלא שם ומלכות (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דס&quot;ל דהרמ&quot;א בא לפרש כוונת המחבר דלא דקדק בשעות ולפיכך אין לברך כלל אחר חצי כ&quot;ט י&quot;ב תשצ&quot;ג, וגם לא ניחא להערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) בשיטה דיכול לקדש הלבנה עד ט&quot;ז ימים דאע&quot;פ דשבעה ימים דרב יהודה הוא עד ועד בכלל מ&quot;מ הט&quot;ז ימים דנהרדאי הוא עד ולא עד בכלל], והמטה אפרים (סי&#x27; תקפ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב) כתב עצה לקרות קידוש לבנה מתוך הגמרא או מתוך הטור {ויש לעיין בעצה זו דא&quot;כ בכל ספק ברכות נימא עצה זו ומסתימת שאר הפוסקים אינו משמע כן}"	סימן תכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגיע זמן קידוש לבנה, והוא 1) עומד לקרות ק&quot;ש 2) באמצע ק&quot;ש?	"1) אם יש עוד זמן לקדש הלבנה יש לקרות ק&quot;ש תחילה דהוא תדיר ודאורייתא, ואם הוא חושש שמא יעבור הזמן אפי&#x27; אם יש לו ג&#x27; לילות יש לקדש הלבנה תחילה (נוב&quot;י מהדו&quot;ק סי&#x27; מ&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;) 2) אם ימתין עד אחר תפילת ערבית יעבור זמן קידוש לבנה יש לברך קידוש לבנה אפי&#x27; באמצע הפרק אבל לכתחילה יש להפסיק בין הפרקים (נוב&quot;י שם, שע&quot;ת שם), ופשוט דאין להפסיק אלא לברכה ולא לשאר פסוקים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא)"	סימן תכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחשבין משעת המולד אמיתי או אמצעי?	אזלינן בתר מולד אמצעי שמסרו לנו רבותינו (ב&quot;י בשם תשובת מהרי&quot;ל)	סימן תכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחשבין בחו&quot;ל?	"כו&quot;ע מודו להמציאות שזמן המולד הוא שוה בכל העולם אבל יש מדייקים שהספרים הקדמונים לא חילקו בין אירופה וא&quot;י ש&quot;מ דאין צריך לדקדק כ&quot;כ וחז&quot;ל קבעו זמן זה לכל מקומות הארץ (ספר עלה יונה ושו&quot;ת להורות נתן ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ח - ל&#x27;), אבל הרבה סוברים דצריך לשער כל אחד כפי מקומו (בני ציון ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ב, עזרת תורה לוח להגרי&quot;א הנקין, חזו&quot;א בקונטרס י&quot;ח שעות), והא דלא דייקו הקדמונים בזה מפני שלא היה נפק&quot;מ גדולה בפרט במזרח אירופה דהוא רק הבדל של שעה אחת [אבל מתשובת נוב&quot;י דמיירי כשהגיע סוף זמן קידוש לבנה באמצע ק&quot;ש משמע דהוא בצמצום] (לבנה בחידושה עיונים סי&#x27; כ&quot;ד) {ואע&quot;פ שאינו מסתבר שיהיה זמן קבוע לכל מקומות מ&quot;מ מסתימת כל הקדמונים משמע דיש מקום להקל, וכן משמע מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קי&quot;ז) לגבי ותן טל ומטר לברכה, וממילא נראה דהוא צירוף להקל}"	סימן תכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש 1) ליקוי לבנה 2) ליקוי חמה?	"1) הב&quot;י הביא ממהרי&quot;ל דאז ידעינן דכבר עבר חצי החודש ואינו יכול לברך אח&quot;כ, ובהגהות והערות (אות י&quot;א) הביאו מאוצרות ירושלים (חלק ע&quot;ט סי&#x27; תתי&quot;ב) מהגאון ר&#x27; יחיאל אברהם זילבר דזהו דוקא לשיטת הרמ&quot;א דאזלינן בתר חצי החודש אבל לפי המחבר דמקדשין עד ט&quot;ו ימים לאחר המולד לא אכפת לן כלל בליקוי הלבנה {וא&quot;כ לפי הביה&quot;ל דמצדד להקל ולברך כדעת המחבר נמצאת דיש להקל לברך אפי&#x27; אחר ליקוי הלבנה, ובזה מיישב למה לא הביא המחבר שיטה זו, ובלא&quot;ה משמע מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) דחולק על תשובת מהרי&quot;ל וס&quot;ל דיכול לברך לאחר הליקוי דאין לנו אלא מסורת חז&quot;ל} {והיה נראה לי לחדש יותר דאם כלה חצי החודש קודם זמן ליקוי הלבנה ואח&quot;כ לקתה הלבנה יכול לברך אפי&#x27; להרמ&quot;א עד שנתמלא הליקוי דהרי בעינינו ראינו דעדיין לא עבר חצי החודש, ולמעשה אין נפק&quot;מ בזה דלעולם יכול לברך עד ט&quot;ו ימים משעת המולד, וכאן יש מקום לצרף השיטות דבחו&quot;ל יש עוד ז&#x27; שעות}, אלא שהקשה על עצמו מישועות יעקב והיעב&quot;ץ דס&quot;ל כהמחבר דיכול לברך עד יום ט&quot;ו וגם הביאו תשובת מהרי&quot;ל, ודחה שהם ס&quot;ל דעד ט&quot;ו לא מורגש החסרון ונקרא בחידושה משא&quot;כ לאחר הליקוי (ברכת איתן סי&#x27; ה&#x27; סע&#x27; מ&quot;ג הע&#x27; 2, לבנה בחידושה פ&quot;ג הע&#x27; ק&quot;ו) 2) כתב הב&quot;י בשם תשובת מהרי&quot;ל דלא מחשבין משעת ליקוי החמה אע&quot;פ שהוא זמן מולד אמיתי, ומשמע מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דטעם החילוק הוא דליקוי לבנה ניכר בכל העולם והוא דבר שכיחי משא&quot;כ ליקוי חמה אינו נראה אלא בישוב אחד ואינו שכיח בכל העולם (כך שמעתי מהגר&quot;ד העבער שליט&quot;א)"	סימן תכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה חלק הוא אחד מתתר&quot;פ?	ביאר הגר&quot;א (ס&quot;ס תכ&quot;ח) דכיון דזמן החודש הוא תשצ&quot;ג חלקים, היינו שני שליש השעה וע&quot;ג חלקים הוצרך חלק להיות כזה כדי שיהיה דבר שלם.	סימן תכו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן המוקדם לקדש הלבנה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מרמב&quot;ם וסמ&quot;ג דיכול לקדש מיום א&#x27; [וכ&quot;כ יד רמ&quot;ה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), וכן מדויק ברש&quot;י (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ג)], וספר הקנה כתב דמצוה מן המובחר לקדש מיום א&#x27;, והב&quot;י (עמ&#x27; רפ&quot;א - רפ&quot;ב) הביא מכל בו דלכתחילה יש לקדש בתוך ז&#x27; ימים ראשונה [דזהו שיטת רב יהודה בגמ&#x27;], ורבינו יונה ס&quot;ל דימתין ג&#x27; ימים, אכן הר&quot;י גיקטילי&quot;א (בעל שערי אורה) כתב דע&quot;פ קבלה לא יקדש עד ז&#x27; ימים [דס&quot;ל דרב יהודה בא לפרש זמן התחלת קידוש לבנה (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ג), ומשמע דהוא מעת לעת דומיא דט&quot;ז ימים (ועי&#x27; מ&quot;ב דרשו)], וכ&quot;כ המגיד מישרים ורמ&quot;ע מפאנו, וכן פסק המחבר, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) פסק כרוב אחרונים (ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) דרק ימתין ג&#x27; ימים [מעת לעת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג)] כדעת רבינו יונה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג)"	סימן תכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אחר ג&#x27; ימים, האם כדאי להמתין עד מוצאי שבת?"	"הב&quot;ח וגר&quot;א חיי&quot;א ס&quot;ל דיקדש מיד אחר ג&#x27; ימים משום שהויי מצוה לא משהינן ובפרט בימי החורף (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א, ביה&quot;ל לעיל ד&quot;ה במוצאי), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מלבוש דכדאי להמתין עד מוצאי שבת וכמ&quot;ש הרמ&quot;א לעיל (סע&#x27; ב&#x27;) בשם התרוה&quot;ד (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), אמנם אם יש רוב עם בימי החול ולא יהיה ציבור במוצאי שבת לא ימתין (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) {ויש לפרש דזריזות עם רוב עם דוחה מוצאי שבת, וממילא יחיד במוצאי שבת ויהיה ציבור בימי חול יקדש הלילה ביחידות במוצאי שבת דזריזות ומוצאי שבת דוחה רוב עם וכמ&quot;ש למעלה בשם הא&quot;א מבוטשאטש}"	סימן תכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במוצאי שבת תוך ג&#x27; ימים?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) כתב דאין מקדשין מפני שיכול להמתין עד מוצאי שבת הבא [דאם המולד ביום ה&#x27; בבקר יכול לקדש עד חצות הלילה בליל ו&#x27; וא&quot;כ יכול להמתין עד מוצאי שבת הבא, ואם המולד ליל ה&#x27; באמצע הלילה יכול לקדש במוצאי שבת הראשון באמצע הלילה, אמנם מבואר במחה&quot;ש דבכה&quot;ג א&quot;צ להמתין עד אמצע הלילה אלא יכול לקדשה מתחילת הלילה דהרי כתב רבינו יונה דיכול לקדשה אחר ב&#x27; או ג&#x27; ימים {ויש להסתפק לפי הביה&quot;ל דמקיל כהמחבר עד ט&quot;ו ימים, א&quot;כ יש לו אפשרות לקדש גם בליל ה&#x27; [וגם יש לצרף השיטות דמוסיפין עוד ז&#x27; שעות בחו&quot;ל] וממילא יתכן דעדיף לדחותו למוצאי שבת השני (ר&quot;י באק)}]"	סימן תכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקדש תחת הגג?	"הרמ&quot;א הביא שלא לקדש תחת הגג, וביאר המהרי&quot;ל כדי שלא יאהיל עליו שום טומאה {ולפי&quot;ז ה&quot;ה שלא לקדש תחת אילן או מטריה, אולם האשי ישראל (פ&quot;מ הע&#x27; ט&quot;ז) הביא מקילין בזה}, והב&quot;ח ביאר דאין זה דרך כבוד אלא יוצאים לתוך הרחוב כדרך שיוצאין לקבל פני המלך (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) רק הביא טעם הב&quot;ח, אמנם החזו&quot;א נהג לקדש הלבנה על מרפסת מקורה דה&quot;נ מראה שהוא יוצא לחוץ לקבל פני השכינה (אשי ישראל פ&quot;מ הע&#x27; ט&quot;ו)"	סימן תכו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שקשה לו לצאת חוצה?	"אם יש לו מיחוש או המקום אינו נקי או שרוי בין הגוים יכול לקדש הלבנה בביתו דרך חלון, ולכתחילה טוב לפתוח החלון (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תכו סעיף ד		
